עוד ידו
נטויה עלינו
חגיגה
ה' ע"ב
ואנכי
הסתר אסתיר
פני ביום ההוא
רב יוסף אמר
ידו נטוי'
עלינו (פרש"י
להגן עלינו). ר'
יהושע בן
חנני' הוה קאי
בי קיסר אחוי
לי' ההוא אפיקורסא
עמא דהדרינהו
מרי' לאפי'
מיני', אחוי לי'
ידו נטוי'
עלינו.
הן הן
נוראותיו
יומא
ס"ט ע"ב
ואלו
הן נוראותיו
שאלמלא מוראו
של הקדוש ברוך
הוא היאך אומה
אחת יכולה
להתקיים בין
האומות.
שיתף הקב"ה
שמו על ישראל
כדי שיתקיימו
בגלות
תלמוד
ירושלמי
רבן
שמעון בן לקיש
בשם רבי ינאי
שיתף הקדוש ברוך
הוא שמו הגדול
בישראל, למלך
שהי' לו
פלמנטריא
קטנה אמר המלך
אם אני מניחה
[המפתח] כמות
שהיא אבידה
היא אלא הריני
עושה לה שלשלת
שאם אבדה
השלשלת תהא
מוכחת עליה.
כך אמר הקדוש
ברוך הוא אם
מניח אני את
ישראל כמות
שהם נבלעין הן
בין העכו"ם
(כאשר הם
בגלות והם
תחתיהם - נצח
ישראל פ"י) אלא
הרי אני משתף
שמי הגדול בהם
והן חיים. (ירושלמי תענית
י' ע"ב)
בכל מקום
שגלו שכינה
עמהן
מגילה
כ"ט ע"א
תניא רבי
שמעון בן יוחי
אומר בוא וראה
כמה חביבין
ישראל לפני
הקדוש ברוך
הוא שבכל מקום
שגלו שכינה
עמהן ... ואף
כשהן עתידין
ליגאל שכינה עמהן
שנאמר ושב ה'
אלהיך את
שבותך, והשיב
לא נאמר, אלא
ושב. מלמד
שהקדוש ברוך
הוא שב עמהן
מבין הגליות.
זוהר
הקדוש
רבי יהודה
אמר, ודאי
קודשא בריך
הוא אשגח עלן
תדיר,
ודכיר
לן, אי
לאו דאיהו
אשגח בהו
בישראל ודכיר
לון,
לא
יקומון חד
יומא בגלותא, הדא
הוא דכתיב (ויקרא
כו מד)
ואף
גם זאת בהיותם
בארץ אויביהם
וגו'. (זוהר חלק
ג' דף קי"ב ע"א)
זוהר
הקדוש
והשתא אף
על גב דישראל
אינהו בגלותא, קודשא
בריך הוא
אשתכח עמהון, ולא
שביק לון, דכד יפקון
ישראל מן
גלותא, קודשא בריך
הוא יתוב
עמהון, דכתיב (דברים ל ג) ושב
יהו"ה
אלהי"ך, ושב
יהו"ה
אלהי"ך
ודאי.
(זוהר
חלק ג' דף קט"א
ע"א)
זוהר
הקדוש
תאנא, וכל אדם
לא יהיה באהל
מועד,
רבי
יצחק פתח, וזכרתי את
בריתי יעקב
ואף את בריתי
יצחק וגו', האי קרא
אוקמוה, תא חזי, בשעתא
דישראל
בגלותא, כביכול
קודשא בריך
הוא עמהון
בגלותא, דהא
שכינתא לא
אתעדי מנייהו
לעלמין. (זוהר חלק
ג' דף ס"ו ע"א)
זוהר
הקדוש
רבי יהודה
אמר, לקיומא
הוא דאתא, דאצטריך
למהוי
בגיניהון
דישראל, לאשתמודעא
דהא לא שביק
לון קודשא
בריך הוא, ובכל אתר
דמתפזרין
ישראל בגלותא
עמהון הוא
שריא. (זוהר
חלק ב דף פ"ב ע"א)
גדול
הרועה המצילן
מדרש
רבה
אנדריאנוס
קיסר אמר לו
לר' יהושע גדולה
היא הכבשה
שעומדת בין
שבעים זאבים אמר
לו גדול
הוא הרועה
שמצילה
ושוברן
לפניהם. הה"ד
(ישעיה נ"ד) כל
כלי יוצר עליך
לא יצלח וגו'. (אסתר
רבה י', י"א,
תנחומא
תולדות ה').
לא שבקית
ולא אשבק
מדרש
רבה
כל מה
שהיה המן
מקטרג את
ישראל מלמטה
היה מיכאל
מלמד עליהם
סניגוריא
מלמעלה אמר
לפניו רבש"ע אין
בניך
מתקטרגין לא
על שעבדו
עבודת כוכבים
ולא על שגלו
עריות ולא על
שפיכות דמים
אלא אין
מתקטרגין אלא
על שהן משמרין
את דתותיך אמר
לו חייך לא
שבקית ולא
אשבק הה"ד (שמואל
א' י"ב) כי לא
יטוש ה' את עמו
בעבור שמו
הגדול, בין
חייבין בין
זכאין כך אי
אפשר להניחם
לפי שאי אפשר
לעולם בלא
ישראל (שיר ח') אם יתן
איש את כל הון
ביתו זה המן
הרשע שנתן עשרת
אלפים ככר כסף
להכחיד את
ישראל בוז
יבוזו לו. (אסתר
רבה פרשה ז
פסקה יב)
וידע
המרגיז הזה כי
לא שכחת
ההבטחה של ואף
גם זאת
מדרש
רבה
ותאמר
אסתר להשיב אל
מרדכי. אמרה
לו לך כנוס את
כל היהודים
הנמצאים
בשושן וצומו
עלי ואל תאכלו
ואל תשתו שלשת
ימים אלו הן י"ג וי"ד וט"ו
בניסן שלח לה
והרי בהם יום
ראשון של פסח
אמרה לו זקן
שבישראל למה
הוא פסח מיד
שמע מרדכי והודה
לדבריה הה"ד
ויעבר מרדכי
ויעש ככל אשר
צותה עליו
אסתר תמן
אמרין שהעביר
יום טוב של
פסח בתענית.
ועל אותה צרה
ויתפלל מרדכי
אל ה' ויאמר
גלוי וידוע
לפני כסא
כבודך אדון
העולמים כי לא
מגבהות לב
ומרום עין
עשיתי אשר לא
השתחויתי
להמן כי אם
מיראתך פעלתי
זאת לבלתי השתחוות
לו כי יראתי
מפניך לבלתי
תת כבודך לבשר
ודם ולא רציתי
להשתחוות
לזולתך כי מי
אני אשר לא
אשתחוה להמן
על תשועת עמך
ישראל כי לוחך
הייתי מנעל
רגליו, ועתה
אלקינו
הצילנו נא
מידו ויפול
בשחת אשר כרה
וילכד ברשת
אשר טמן לרגלי
חסידיך וידע
המרגיז הזה כי
לא שכחת
ההבטחה
שהבטחתנו (ויקרא
כ"ו) ואף
גם זאת בהיותם
בארץ אויביהם
לא מאסתים ולא
געלתים לכלותם
להפר בריתי
אתם כי אני ה' אלקיהם.
(אסתר
רבה פרשה ח
פסקה ז)
גוזרין
גזירות ואני
מבטלן
מדרש
תנחומא
אתה מוצא
ישראל אומרים
לפני הקב"ה
רבון העולמים
ראה האיך
העכו"ם
משתעבדין בנו,
אין להם מלאכה
אחרת אלא
יושבין
ומתיעצין עלינו,
שנא' שבתם
וקימתם הביטה
אני מנגינתם
(איכה ג). אמר
להן הקב"ה מה הן
מועילין,
גוזרין עליכם
גזירות ואני
מבטלן ושוברן. (תנחומא,
תולדות, ה')
מציל עני
מחזק ממנו
פסיקתא
רבתי
כל עצמותי
תאמרנה ה' מי
כמוך מציל עני
מחזק ממנו
(תהלים ל"ה י'),
אלו ישראל שהם
נכנסים בידי
או"ה והקב"ה
מצילם, ואין
עני אלא ישראל,
שנאמר (צפניה
ג' י"ב)
והשארתי
בקרבך עם עני
ודל וחסו בשם
ה', אמר דוד כבש
בין שבעים
זאבים מה יכול
לעשות, ישראל
בין שבעים
אומות חזקים
מה הם יכולים
לעשות אילולי
אתה עומד להם
בכל שעה ושעה,
הוי "מציל עני
מחזק ממנו"
אלו ישראל. (פסיקתא
רבתי ט').
והקב"ה
מצילנו מידם
ברייתא
דהגדה של פסח
והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.