מאמינים אע"פ שעדיין לא ראו

ילקוט שמעוני

אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נצר ה' ומשלם על יתר עשה גאוה (תהלים לא,כד). אמונים נוצר ה', אלו שהן אומרים אמן באמונה, אומר מחיה המתים ועדיין לא ראו אלא לפי שעה ומאמינים שאני מחיה מתים, אומר גאל ישראל ועד עכשו לא נגאלו אלא לפי שעה וחזרו ונשתעבדו והם מאמינים שאני עתיד לגאול אותם, הוי אמונים נוצר ה'. (תהלים רמז תקי"ט).

לחכות לישועת ה'

ספר צפניה

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד (פי' רש"י: להתוועד עליכם. ויש מפרשים לעד לשון שלל וביזה, כמו בבוקר יאכל עד), כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות, לשׁפך עליהם זעמי כל חרון אפי, כי באש קנאתי תאכל כל הארץ (ג,ח).

פסיקתא דרב כהנא

אמר לפניו רבונו של עולם אימתי הדין הזה, אומר להם אין לכם אלא לחכות לי, שנאמר לכן חכו לי נאום ה' ליום קומי לעד. (נספחים אות ב')

פסיקתא רבתי

שבועה היא לפני, שכל שחיכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה, שנאמר לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד. (פרשה ל"ד)

ילקוט שמעוני

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד. אמר הקב"ה שבועה היא לפני שכל מי שיחכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה, שנאמר לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד, אלו אבלי ציון שהשפילו את רוחם ושמעו את חרפתם ושתקו ולא החזיקו טובה לעצמם. ד"א ליום קומי לעד, ביום קומי להעיד במשיח ששקולה זכותו כנגד פמליא שלי וכי [אחר] כל המדות הללו לא תחכו לי, אמר להם הקב"ה שכרכם כפול, כי עם בציון ישב בירושלים חנון וגו' (ישעיה ל' י"ט), שנתן לכם שכר התורה, יחנך (ישעיה שם), שאוכלים ימות המשיח, כשמעתו ענך (ישעיה שם) לעולם הבא, בזכות המשיח שנתעכב כל אותם השנים. (נ"ך רמז תקס"ז).

המצפה לראותה יזכה לה

כתובות ע"ה ע"א

ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון (תהלים פז,ה). א"ר מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה. ופרש"י אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה יקרא מבניה ויביאוהו אצלה.

בטחו בשמי והוא עומד עליכם, שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו

מדרש תהלים

מזמור לדוד בך ה' חסיתי. זה שאמר הכתוב (ישעיה נ' י') מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו. בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות, ואומרים לפני הקב"ה גאול אותנו. אומר להם, יש צדיקים ביניכם ויראי שמים. והם אומרים, לשעבר, בימי אבותינו בימי משה ואהרן בימי שאול דוד ושלמה, היו בהם צדיקים. אבל עכשיו, מפני עונותינו נאספו ממנו. שנאמר (ישעיה נ"ז א') מפני הרעה נאסף הצדיק. ואומר (תהלים י"ב ב') כי פסו אמונים מבני אדם. ואין לנו על מי להשען, כי כל מה שאנו הולכים לפנים היא מחשכת לנו. (ישעיה נ' י') אשר הלך חשכים. אומר להם הקב"ה, בטחו בשמי והוא עומד עליכם. שנאמר (שם) יבטח בשם ה'. ולמה, שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו. תדע לך, שכן חנניה מישאל ועזריה בטחו בשמי והצלתי אותם. שכן נבוכדנאצר אומר להם (דניאל ג' כ"ח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכיה ושזיב לעבדוהי די התרחיצו עלוהי. וכן דניאל, בשביל שבטח בי מלטתיו מן הבור, שנאמר (דניאל ו' כ"ד) והוסק דניאל מן גובא, ולמה (שם) די הימן באלהיה. אמר דוד, הואיל וכך הוא הבטחון שכל הבוטח בך אתה מצילו, בך אני בוטח. (מזמור ל"א).

כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי – קוו ושובו וקוו

ילקוט שמעוני

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי (תהלים מ' ב'), זה שאמר הכתוב (ישעיה כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר (איכה ג' כ"ה) טוב ה' לקויו, ואומר (זכריה ט' י"ב) שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו (ירמיה ח' כ'), תלמוד לומר (תהלים כ"ז י"ד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', קויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו. וא"ת עד מתי נקוה, כתיב (תהלים קל"א ג') יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם, ואומר (שם ל"א כ"ה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', ומה כתיב אחריו (שם ל"ב א') לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, דוד שקוה לי עניתיו. אמר דוד מתוך הקווי ויט אלי וישמע שועתי. (תהלים רמז תשל"ו).

מדרש שוחר טוב

וכן הוא במדרש שוחר טוב בקצת שינויים: למנצח לדוד מזמור. קוה קוויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי (תהלים מא' א'). וזהו שאמר הכתוב (ישעיה כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קווינו לו ויושיענו. אין ביד ישראל אלא שיקוו שיגאלם הקב"ה בשכר קוה קוויתי ה', דכתיב (איכה ג' כ"ה) טוב ה' לקוויו, ואומר (זכריה ט' י"ב) שובו לבצרון אסירי התקוה.

שמא תאמר (ירמיה ח' כ') עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (תהלים כ"ז י"ד). קוה אל ה' וקוה אל ה', תקוה אחר תקוה. חזק ויאמץ לבך, אם קוויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו. ואם תאמר עד מתי נקווה, כבר כתיב (שם קל"א ג') יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם, ואומר (שם ל"א כ"ה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'.

אם עושין כן, הרי אתם נושעים, שנאמר (ישעיה מ"ט כ"ג) אשר לא יבושו קווי, וכתיב (שם מ' ל"א) וקווי ה' יחליפו כח, וכתיב (תהלים ל"ז ט') וקווי ה' המה יירשו ארץ. לכך נאמר קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי, דוד שקווה לי עניתיו. (מדרש שוח"ט תהלים מזמור מ' אות א', דפוס באבער).

ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה עאכ"ו

מדרש רבה

ד"א נגילה ונשמחה בך, תמן תנינן נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה הלכו בדרכיו ועשו לעצמן י"ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך מה עשתה היא לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו ללמדך מה הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם על שאמר לבשר ודם שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו, ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה עאכ"ו, הוי נגילה ונשמחה בך. (שיר השירים רבה פ"א ל').

לחכות ולהמתין צריך התאמצות, הקב"ה יפליא לעתיד היאך המתנתם כל אותן השנים

מדרש רבה

זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל (איכה ג' כ"א), ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר, משל למה"ד למלך שנשא מטרונה, וכתב לה כתובה מרובה, ואמר לה כך וכך חופות אני עושה ליך, כך וכך ארגוונות טובות (פי' המתנות כהונה, מיני בגדים טובים של ארגמן) אני נותן ליך. הניחה המלך והלך לו למדינת הים, ואיחר לשם. נכנסו שכנותיה אצלה, והיו מקניטות אותה ואומרות לה הניחך המלך והלך לו למדינת הים, ושוב אינו חוזר עליך. והיתה בוכה ומתאנחת. וכיון שנכנסה לתוך ביתה פותחת ומוציאה כתובתה וקוראת ורואה בכתובתה כך וכך חופות אני עושה כך וכך ארגוונות טובות אני נותן ליך, מיד היתה מתנחמת. לימים בא המלך, אמר לה בתי אני תמה איך המתנת לי כל אותן השנים, אמרה לו אדוני המלך, אלמלא כתובה מרובה שכתבת ונתת לי, כבר אבדוני שכנותי.

כך עובדי כוכבים מונין את ישראל ואומרין להם אלהיכם הסתיר פניו מכם וסילק שכינתו מכם, עוד אינו חוזר עליכם, והן בוכין ומתאנחין, וכיון שנכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין בתורה ומוצאין שכתוב (ויקרא כ"ו ט', י"א-י"ב) ופניתי אליכם והפריתי אתכם ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם, והן מתנחמין. למחר כשיבא קץ הגאולה, אומר להם הקב"ה לישראל, בני, אני תמה מכם היאך המתנתם לי כל אותן השנים, והן אומרים לפניו, רבש"ע אילולי תורתך שנתת לנו כבר אבדנו האומות, לכך נאמר זאת אשיב אל לבי, ואין זאת אלא תורה, שנא' (דברים ד' מ"ד) וזאת התורה. (איכה רבה פ"ג ז')

זוהר הקדוש

אמר רבי חייא הכי הוא ודאי אבל חמינן והכי חמו תקיפי עלמא דהא גלותא אתמשך ועדיין בריה דדוד לא אתי. אמר רבי יוסי וכל דא הכי הוא. אבל מאן עביד דיסבלון ישראל גלותא דא כל אינון הבטחות דאבטח לון קב"ה. והא אתמר דעאלין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וחמאן כל אינון נחמות וחדאן בלבייהו למסבל כל מה דייתי עלייהו ואלמלא דא לא יכלין למסבל. (שמות קפ"ח ע"ב)

הגאולה האחרונה יהיה רק בזכות אותן שממתינין עליה ואין ממהרין אותה

פסיקתא דרב כהנא

מי פרע לכם ממדי וכו', מרדכי ואסתר וכו'. מי פרע לכם מיון וכו', בני חשמונאים וכו'. מי פורע לכם ממלכות רביעית? נטרונא! (פי' בעל המגן אברהם בזית רענן, שצריכין לשמור ולהמתין), [שנאמר] והיה לכם למשמרת (שמות י"ב ו'). אל תאכלו ממנו נא (שם ט'), לא תבעיניה מהבהבה, (פי' הזית רענן, אל תבקשו לאכול אותם בהבהוב, כלומר שאינו צלוי כל צרכו). (פסיקתא דרב כהנא פרשת החודש אות כ"ה, הובא במדרש ילקוט רמז קצ"א)

הגליות יתכנסו בשכר אמנה

מכילתא

וכן אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמנה שנא' אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה (שה"ש ד,ח), וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה (הושע ב'). (מכילתא בשלח פרשה ו')